בע"ה

שבעה שבועות

'שבועות'- שבעה שבועות... מפסח עד שבועות.

מהי התקופה הזו שנמדדת ונספרת בדיוק כה רב?

 

חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

מושגים בתורת הקבלה, אשר כביכול אין לנו מושג במשמעותם הטמירה.

 

אבל... רק כביכול.

 

כיוון שכל מושג כזה מסוגל להאיר באור חדש מידה אחרת במדד המושג.

ולכל אחת המושג במידתו יאמר ויאיר אחרת- אבל זהו כוחו וייחודו- כאשר כל

אחת ממקומה, מהבנתה, מאישיותה תצמח דרך האור של אותה מידה בה.

המושג מחדד את המידות ומאפשר לנו לפגוש אותן מחדש. ולא זו בלבד, אלא

בדיוק רב- כל שבוע והמידה שבו, וכל יום בשבוע בדיוק המדויק לו (חסד

שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד... וכן הלאה וכן הלאה) בלי לפסוח

על אף סעיף בצעידה צעד אחר צעד, עקב בצד אגודל- להאיר את כל

הפינות החשוכות, ובשמחת העמל לראות אור, עמל טהור, שלם ומקיף.

 

כל זאת לקראת קבלת התורה, אשר מצריכה מאיתנו גודל של אישיות, דיוק

מתמיד הצמחת אישיות שנמצאת בעבודה, אישיות שמבינה את עומקו של

 התהליך (ולא רק של התוצאה), יכולת הכלה של מורכבות- בפשטות, מתוך

הבנה כי הרצון להיות בעבודה- מפשיט את התהליך ומזריע בו כוח.

 

בברכת 'הזורעים בדמעה- ברינה יקצורו',

חג 'קציר'- על המשתמע, כאמור, מרנין לב.

הניל'ה